אני נסטיה,ילידת 1983, עולה מאוקראינה ב-1993.גרה בקרית ביאליק. נשואה לדני ואמא של נעה, נווה ודוד. בוגרת תואר ראשון במחלקה לתקשורת חזותית במרכז האקדמי ויצו חיפה, ותואר שני בתקשורת חזותית באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל ירושלים.
ממתגת. מעצבת ספרים, אתרים ואריזות. מרכזת את המסלול לעיצוב גרפי ביחידה ללימודי החוץ של המרכז האקדמי ויצו חיפה, ומרצה בקורס יסודות העיצוב וקורס מיתוג במחלקה לתקשורת חזותית - ויצו חיפה.
בשנת 2019 - צילמתי והפקתי סרט דוקו אישי באורך של 27 דק׳ – ״אני אוקראינית״.
הסרט כולו נעשה במסגרת לימודיי בתואר השני לתקשורת חזותית באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, ירושלים. בהנחיית יולי כהן ונעם שכטר.
תיעוד אקראי ואינטימי של שיחות משפחתיות בטלפון הסלולרי, הוביל לניסוח הפרוייקט, המבקש לפתוח את פצעי הזהות שלי, דור ראשון להגירה מאוקראינה דרך עיניה של נעה, בתי בת העשר, שנולדה בישראל, אני יוצאת למסע אל ילדותי שלי ואל הכוחות הגלויים והסמויים שעיצבו את זהותי. "אני אוקראינית" הוא סרט דוקומנטציה אישי של מסע, של משפחה, זמן ותרבות שמשתקפים בו קולות רבים, ועולה ממנו דמותה המורכבת של הזהות הפוסט-סובייטית בישראל.
בהמשך לפרויקט ׳אני אוקראינית׳, ב-2023 החל פרויקט המשך- ׳המהגרת׳, העוסק במחקר חזותי של התרבות הפוסט-סובייטית בישראל. הפרויקט מבקש להפנות זרקור לתרבות זו דרך הבתים של נשים- עולות מברית המועצות לשעבר המשמרות בביתן את האופי החזותי של החיים ״ההם״. איך השימור הזה פוגש את התרבות המקומית ויוצר היבריד חדש. איך הוא נראה והאם הוא משפיע באופן כזה או אחר על דור 5.1 ,כמוני, שנולדו בברית המועצות לשעבר אך גדלו והתחנכו בישראל.
